החלטה בתיק ע"מ 3506/09

העורר נעצר ביום 22.11.09 בחשד לניסיון גניבת טרקטור. משטרת ישראל ביצעה מספר מצומצם של פעולות חקירה שהאחרונה שבהם הייתה בתאריך 23.11.09, היינו, יום לאחר מעצרו של העורר. תיק החקירה הועבר לתביעה הצבאית ביום 25.11.09. היום, לאחר שחלף שבוע ימים ממועד מעצרו של העורר, הגישה התביעה בקשה להארכת מעצר ב-5 ימים נוספים במטרה לבצע השלמת חקירה. ההגנה התנגדה לבקשה, ובית משפט קמא החליט להורות על מעצרו של העורר עד מחר, 30.11.09, בשעה 16:00. ההגנה, אשר לא השלימה עם החלטה זו, משיגה בערר שלפניי על החלטה בית משפט קמא.

לטענת ההגנה, לא היה נכון להורות על המשך מעצרו של העורר לתקופה כלשהי. ההגנה הדגישה את שנכתב אף בהחלטת בית משפט קמא, כי רשויות החקירה פעלו במקרה זה ברשלנות רבה, ונמנעו מלבצע פעולות חקירה כלשהן החל מיום 23.11.09. למעשה, במשך כשבוע ימים הוחזק העורר במעצר מבלי שבוצעו פעולות חקירה מתבקשות. ההגנה טענה כי בכל מקרה, ספק אם יהיה בידי העורר לשבש את פעולות החקירה הנוספות, ועל כן אין מניעה מלשחררו בתנאים אשר יבטיחו את התייצבותו להמשך החקירה, במידת הצורך.

התביעה טענה כי לטעמה, משך התקופה שניתנה על ידי הערכאה הראשונה אינו מספק, ובודאי שאין מקום להתערב בהחלטה אשר מאפשרת לגורמי החקירה לבצע פעולות חקירה נוספות מבלי שיהיה חשש לשיבוש הליכי משפט. התביעה טענה כי שחרור העורר בתנאים יכול למנוע חשש הימלטות, אבל אין בו למנוע חשש לשיבוש הליכי משפט, ובייחוד בכל הנוגע לפעולות חקירה ספציפיות שאמורות להתבצע בזמן הקרוב ואשר צויינו בדו"ח החסוי שהוגש לעיוני.

דיון והכרעה

שותף אני לתרעומת שהביע בית משפט קמא באשר להתנהלות גורמי החקירה במקרה זה. המדובר בחקירה שאינה מורכבת, שהצריכה על פניה מספר פעולות חקירה נוספות שלא התבצעו כלל.

החשד המיוחס לעורר אינו מצדיק ברגיל מעצר, שכן אין המדובר בעבירות המצביעות על מסוכנות מיוחדת, ואף ספק אם ישנו חשש אמיתי להימלטות מאימת הדין במקרה זה. השאלה היחידה אותה יש לבחון הינה האם שחרורו של העורר עלול להשפיע על פעולות חקירה נוספות שיש לבצע, ובכך לשבש את הליכי החקירה.

אני סבור כי יש ליצור הבחנה בין מקרים בהם נדרשת פעולת חקירה נוספת בעקבות חקירה שהתנהלה באופן נמרץ וממשי, לבין מקרים בהם החקירה התנהלה באופן נרפה, שלא לומר רשלני. במקרה שלפניי, פעולת החקירה האחרונה התבצעה לפני כשבוע ימים. מחומר החקירה הקיים בתיק עולה בבירור כי נדרשות פעולות חקירה נוספות. העדר ביצוען הינו בגדר רשלנות של גורמי החקירה.

פעולות החקירה הנוספות ראוי ככלל שיתבצעו בלא שיתקיים חשש לשיבוש הליכים, ולולא מחדלי המשטרה במקרה זה ככל הנראה היה מקום לדחות את ערר ההגנה. יחד עם זאת, בחלוף שבוע בו לא נעשו פעולות חקירה כלשהן, ללא הסבר המניח את הדעת, נקודת האיזון משתנה. במקרה כזה, החשש לשיבוש הליכים צריך להיות כבד וממשי הרבה יותר.

לטעמי, הגם שקיים חשש לשיבוש הליכי משפט במידה מסויימת, אין הוא כה משמעותי, ועל כן, ולאור החזקתו של העורר במשך כשבוע ימים מבלי שנערכה כל פעולת חקירה נוספת עד כה, אף שזו התבקשה, מן הראוי להורות על חלופת מעצר.

לפיכך אני מקבל את הערר, ומורה על שחרורו של העורר בתנאי שיעמוד בתנאים הבאים:

א.      יפקיד ערובה במזומן על סך 10,000 ש"ח.

ב.      תיחתם ערבות צד ג' בידי ערב ישראלי על סך 10,000 ש"ח.

מובן מאליו כי על העורר להתייצב במשטרה כל אימת שיזומן על ידה.

ניתנה היום, 29 בנובמבר 2009, י"ב בכסלו התש"ע, בפומבי ובמעמד הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: